רָכִילעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רכיל
הגייה* rachil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־כ־ל
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות
  1. נוהג מגונה לספר דברי גנאי על אחרים ולהרבות בדברים שיש בהם גרימת נזק לזולת.
    • ”לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָה.“ (ויקרא יט, פסוק טז)
    • ”הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה-סּוֹד; וְנֶאֱמַן-רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.“ (משלי יא, פסוק יג)
    • ”אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ-דָּם...“ (יחזקאל כב, פסוק ט)
    • ”אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ, וְעַל-כָּל-אָח אַל-תִּבְטָחוּ; כִּי כָל-אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל-רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ.“ (ירמיהו ט, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  • לפי פרשנות נגזר מרוכל שנוהג כדרכו לחזר אחר קונים למרכולתו. למרות המשקל הרגיל אצל בעלי מלאכה כאן מדובר בשם הפעולה או התופעה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה