רחץ בנקיון כפיו
רָחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו
עריכה- טען לחפותו; ניסה לסנגר על עצמו ולהגן על שמו מפני אשמה.
- ”אהה! צעקתי באזני געל, אהה! איכה עכרתני איש אמונתי ותסכסך כל דברי ותביאני במבוכה לא אוכל צאת? וחתני זעק ויגעש וירעש בראותו כי גם כספו עלה בתהו ואחריתו נכרתה, אך געל לבש צדקה כמדו, וירחץ בנקיון כפיו באמרו: כי נגרע אלי תמיד מכסף סחרו למאות ולאלפים.“ (עיט צבוע, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)
- הנאשם המשיך לרחוץ בניקיון כפיו גם לאחר שהושמע גזר הדין.
מקור
עריכה- ”אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְהוָה“ (תהלים כו, פסוק ו)
- ”אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי“ (תהלים עג, פסוק יג).
ביטויים קרובים
עריכהמידע נוסף
עריכה- לעתים נשמעת ההגייה הלא־נכונה "רוחץ בנקְיון כפיו". ייתכן שהטעות מושפעת מהצירוף המקראי "נקיון כפיים".
ראו גם
עריכה| השורש כפף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|