רמח
(הופנה מהדף רומח)
רֹמַח
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רומח |
הגייה* | romach |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־מ־ח |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ רְמָחִים |
- לשון המקרא כלי נשק ארוך ומחודד, המשמש לדקירת היריב.
- ”וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ.“ (במדבר כה, פסוק ז)
- ”וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד-שְׁפָךְ-דָּם עֲלֵיהֶם.“ (מלכים א׳ יח, פסוק כח)
- ”אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת.“ (ירמיהו מו, פסוק ד)
- ”כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי.“ (יואל ד, פסוק י)
- ”בְּנֵי יְהוּדָה נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲלוּצֵי צָבָא.“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק כה)
- ”לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרמַח.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ד)
- ”הַסַּיִף וְהַסַּכִּין, וְהַפִּגְיוֹן, וְהָרֹמַח, מַגַּל יָד, וּמַגַּל קָצִיר, וְהַשְּׁחוֹר, וְהַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה א)
גיזרון
עריכה- מקבילה בערבית: رُمْح (רֻמְח), וארמית: ܪܘܡܚܐ (רוּמְחָא), געז: rəmḥ) ርምሕ)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: lance
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: רומח |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמחים |