רָדַף עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רדף
שורש וגזרה ר־ד־ף, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נִסָּה לִתְפֹּּס וּלְעִתִּים אַף לִפְגֹּעַ.
  2. דָּבַק, לא סָר.
  3. [מליצה] בָּא אַחֲרֵי־.
    • ”גַּלֵּי הָאֹקְיָנוֹס שָׁטְפוּ בִּגְבוּרָה\ גַּל רָדַף גָּל –\ וּבְרִגְעֵי נִצְחוֹנִי הַגָּדוֹל הֱקִיצוֹתִי\ וַאֲנִי עוֹד עֶבֶד!“ (געגועים, מאת חיים הררי, בפרויקט בן יהודה)
  4. הָיָה לָהוּט לְהַשִּׂיג דָּבָר.
    • "אֵין סָפֵק: כְּשָׂם שֶׁהָיָה הָאִישׁ חִידָה, כֵּן הָיָה דְּמוּת מוֹפֵת. מֵעוֹלָם לֹא רָדַף תְּהִלָּה, פִּרְסוּם וְכֶסֶף, וְגַם כְּשֶׁבָּחֲרוּ בּוֹ כְּרָאוּי לִפְרַס נוֹבֵל לֹא יָצָא מִגִּדְרוֹ" מתוך ידיעה ב'מעריב', 27 בדצמבר 1989; פורסמה לאחר מותו של סמואל בקט

גיזרון עריכה

  • פועל מקראי. השורש משותף גם לארמית: רְדַף, וגם לערבית: رَدِفَ (קרי: רַדִפַ) - בא בעקבות־. במקרא רדף את־ וגם רדף אחר־

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: chase‏‏‏‏

ראו גם עריכה

רִדֵּף עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רידף
שורש וגזרה ר־ד־ף, גזרת השלמים
בניין פִעֵל
  1. בִּקֵּשׁ לְהִתְקָרֵב, בִּקֵש לִזְכּוֹת בְּקִרְבַת-
    • "נְעָרוֹת בְּעֶצֶם פְּרִיחָתָן, שֶׁפִּיּוֹתֵיהֶן מְכוּסִים שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל אוֹדֶם צַעֲקָנִי, וְהַבַּחוּרִים מְרַדְּפִים אֶת הַנְּעָרוֹת" מתוך "1984", עמוד 68; תרגום: ג. אריוך

גיזרון עריכה

מן המקרא. נרדף אל רָדַף.

צירופים עריכה