רָאוּי

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ראוי
הגייה* rauy
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ר־א־י/ה
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ רְאוּיָה, ר׳ רְאוּיִים, נ"ר רְאוּיוֹת.
  1. לשון חז"ל נראה לנכון; טוב.
    • ”וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו וַתִּשָּׁא חֶסֶד לְפָנָיו וַיְבַהֵל אֶת־[...] שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת־לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ...“ (אסתר ב, פסוק ט)
    • ”הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה בָּהֶן בְּהֵמָה רְאוּיָה לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, [...] זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי זִבְחֵי שְׁלָמִים“ (משנה, מסכת שקליםפרק ה, משנה ז)
    • ”וְכָל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת חגיגהפרק ב, משנה א)
    • ”וְאִם הָיוּ קְטַנּוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לֵילֵד, מַחֲזִירִין אוֹתָן מִיָּד.“ (משנה, מסכת יבמותפרק ג, משנה י)
    • ”הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ, הָרֶגֶל מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק א, משנה ד)
    • ”שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל, וְאָכַל אכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת שבועותפרק ג, משנה ד)
    • ”אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בַּמַּפֶּלֶת יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, שֶׁכֵּן יָצְאָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהָבִיא בָהּ קָרְבָּן, תֹּאמְרוּ בַמַּפֶּלֶת אוֹר לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, שֶׁלֹּא יָצְאָה בְשָׁעָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהָבִיא בָהּ קָרְבָּן.“ (משנה, מסכת כריתותפרק א, משנה ו)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
  • נדמה כבינוני סביל של הפועל ראה, אך הקשר סמנטי בין התואר והפועל רופף.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה