קורנס

קוּרְנָס וגם קֻרְנָס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קורנס
הגייה*	kurnas
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ קוּרְנָסִים

קורנס

1. לשון חז"ל פטיש בעל ראש קהה משני צדיו.

   • ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמַּכֶּה בַקֻּרְנָס עַל הַסַּדָּן בִּשְׁעַת מְלָאכָה, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְתַקֵּן מְלָאכָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יב, משנה א)
   • ”מַגְרֵפָה שֶׁנִּטְּלָה כַפָּהּ, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְקֻרְנָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה ד)

גיזרון

• מיוונית: koryne) κορύνη) – אַלָּה, נַבּוּט.

מילים נרדפות

• פטיש
• מקבת

תרגום

• אנגלית: mallet‏‏‏‏‏

סימוכין

• נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים. ירושלים, האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט. 171 עמ'.