קפח

קָפַח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	קפח
שורש וגזרה	ק־פ־ח
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הִכָּה.

   • ”שאין החמה קופחת על ראשו של אדם אלא בשעת הקציר.“ (ירושלמי, מסכת יבמות – פרק טו, הלכה ב)
   • ”אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה, קוֹפַחַת זוֹ לָזוֹ וְזוֹ לָזוֹ.“ (בראשית רבה, פרשה סז, סימן יא)
   • ”מָשָׁל לְאָדָם שֶׁקָּפַח אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ וְעָלָה לַבִּימָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ לֹא קָרָאתָ בַּדְּיוּטַגְמָא שֶׁלִּי שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בָּאִיקוֹנִין שֶׁלִּי הוּא אָבֵד, לָמָּה לֹא חַסְתָּ עַל עַצְמֶךָ?“ (שמות רבה, פרשה ל, סימן טז)

גיזרון

• לשון חז"ל.

תרגום

• אנגלית: strike‏‏‏‏

קִפֵּחַ, קִפַּח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	קיפח
שורש וגזרה	ק־פ־ח
בניין	פִּעֵל

1. הִכה.

   • ”מַעֲמִידִין זְקִיפִין לִפְנֵיהֶם, וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶן, וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפַּח אֶת שׁוֹקָיו, שֶׁתְּחִלַּת נִיסָה נְפִילָה“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ח, משנה ו)
   • ”וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי, אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְצַעַר, אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה יד)
   • ”אח קטן יש לי בכור שטן הוא ויונתן שמו והוא מתלמידי שמאי והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות.“ (בבלי, מסכת יבמות – דף טז, עמוד א)
   • מצאו עירוני אחד בדרך, קיפחו ונטל את כליו ואת המוגבה שהיתה בידו ( מדרש תנחומא אמור יח)

2. בהשאלה מן (1): מנע, גרע (שכר, זכויות וכד').

   • ”ולפי שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קיח, עמוד א)

3. בהשאלה מן (2): עברית חדשה הִפְלה לרעה.

   • ההורים טענו שהמורה קיפח את בנם בכך שלא הושיבו קרוב אל הלוח.

גיזרון

• אוגריתית: קפח kpḫ הוא שם המגדיר קבוצה חברתית מסוימת כגון קטינים או מעין אפוטרופוסות המיוצגת ע"י האדם שמופקד על קטיני האל החיתי/חורי -"תֶשוּבּ" הנחשב לאל הסער האנטולי .
• מן המקרא בצורת - ”מִשְׂפָּח“ (ישעיהו ה, פסוק ז)

צירופים

• קפח חיים

נגזרות

• קֻפַּח (צורת הסביל)
  • מקופח
• קיפוח

תרגום

• אנגלית: strike‏‏‏‏‏ (1), deprive‏‏‏‏‏ (2,3)

קִפֵּחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קיפח
הגייה*	kipeakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־פ־ח
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר׳ קִפֵּחִים, נ׳ קִפַּחַת

1. גבה קומה.

   • ”הַכּוּשִׁי, וְהַגִּיחוֹר, וְהַלַּבְקָן, וְהַקִּפֵּחַ, וְהַנַּנָּס, וְהַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַשִּׁכּוֹר, וּבַעֲלֵי נְגָעִים טְהוֹרִין, פְּסוּלִין בָּאָדָם, וּכְשֵׁרִין בַּבְּהֵמָה.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ו)

פרשנים מפרשים

• ”קפח - תני רב זביד: גבוה.“ (בבלי, מסכת בכורות – דף מה, עמוד ב)

צירופים

• גזר קיפח

מילים נרדפות

• כיפח

תרגום

• אנגלית: high‏, tall‏‏‏‏‏