קיסר

קֵיסָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קיסר
הגייה^*	keysar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	נ׳ קֵיסָרִית ;ר׳ קֵיסָרִים; ־קֵיסָרִי, ־קֵיסָרִיִּים

אוגוסטוס – הקיסר הראשון

לשון חז"ל תואר הניתן לשליט של אימפריה.
- ”אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס“ (בבלי, מסכת ברכות – דף מג, עמוד א)
- ”אמר ליה לקיסר מרדו בך יהודאי“ (בבלי, מסכת גיטין – דף נו, עמוד א)
- "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֶׁל־קֵיסַר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָכֵן תְּנוּ לְקֵיסַר אֵת אֲשֶׁר לְקֵיסַר וְלֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים." (הבשורה על פי מתי פרק כב)

מלטינית: Caesar, במקור שם משפחתו של יוליוס קיסר ^[1] ואחד משמותיו של אוגוסטוס, בנו המאומץ של יוליוס קיסר והשליט הראשון של האימפריה הרומית. לימים, כינוי לשליט של האימפריה הרומית ולאימפריה בכלל.

על פי ספר יוסיפון (ספר חמישי, פרק 32) נקרא יוליוס קיסר "קישאר בלשון יוני ובלשון רומא קיסר כי כרותה היתה אמו בו וקיסר יאמר בלשון הקדש כרות ובלשון רומי קיסר, וקישארי ביאורו ביוני מושל כורת וקיסר ברומא משמעו גם כן כרית וכריתה וכורת."
בתוספות לע״ז דף י נאמר: "... ולסוף כמה שנים מלך עליהם [על הרומאים] אחד בחזקה שמתה אמו בלדתה ונבקעת בטנה ומצאוהו חי ומלך עליהם ונקרא קיסר בלשון רומי והוא לשון כרות בעברית ועל שמו נקראו כל המלכים שלאחריו קיסר." (נראה כוונתם לשורשים ק־צ־ר (המגולם במילה העברית: קצר). ובערבית בהגיית: قصير (קְצִיר).
רש"י על ברכות מג א: של בית רבי ושל בית קיסר - נקט הני משום שאינו מצוי אלא בבית מלכים ובעלי גדולה: