קֵטְשׁ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קטש
הגייה* ketsh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ קֵטְשִׁים
 
הקטש "פראמיק"
 
"קורונַסיה", קטש עם מפרשי גף
  1. עברית חדשה (ימאות) סירה או ספינת מפרשים דו־תורנית בעלת מעטה אורכי, שתורנה האחורי נמוך במידה ניכרת מן הראשי וגם נושא מפרש קטן הרבה יותר.
    • "קֶץ' (Ketch) - סִירָה אוֹ סְפִינָה בַּעֲלַת שְׁנֵי תְּרָנִים, הָאַחֲרוֹן נָמוּךְ מֵהָעִקָּרִי וְנִמְצָא לִפְנֵי מַנְהִיג הַהֶגֶה. עַל הַתְּרָנִים שְׁנֵי מִפְרְשֵׂי אֹרֶךְ, הָאַחֲרוֹן קָטָן מֵהָעִקָּרִי." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
    • ”במאה ה־18 הוכנס לשימוש קֶטֶש התותחים, כלי־שיט חשוב להפגזת ביצורי החוף.“ (משוטים ומפרשים, מאת מאיר שָׂשׂ, בפרויקט בן יהודה)
    • "אמל התעקש על כך שמערך קטש הוא הפשוט והקל ביותר לשיט ולתפעול על ידי זוג שייטים אחד בלבד." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)

גיזרון עריכה

  • מאנגלית: ketch.
  • ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: Ketch
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Ketches

סימוכין עריכה

  • Peter Kemp (editor), The Oxford Companion to Ships and the Sea, 1976. p. 447.