קטש

קֵטְשׁ

הקטש "פראמיק"

"קורונַסיה", קטש עם מפרשי גף

עברית חדשה (ימאות) סירה או ספינת מפרשים דו־תורנית בעלת מעטה אורכי, שתורנה האחורי נמוך במידה ניכרת מן הראשי וגם נושא מפרש קטן הרבה יותר.
- "קֶץ' (Ketch) - סִירָה אוֹ סְפִינָה בַּעֲלַת שְׁנֵי תְּרָנִים, הָאַחֲרוֹן נָמוּךְ מֵהָעִקָּרִי וְנִמְצָא לִפְנֵי מַנְהִיג הַהֶגֶה. עַל הַתְּרָנִים שְׁנֵי מִפְרְשֵׂי אֹרֶךְ, הָאַחֲרוֹן קָטָן מֵהָעִקָּרִי." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- ”במאה ה־18 הוכנס לשימוש קֶטֶש התותחים, כלי־שיט חשוב להפגזת ביצורי החוף.“ (משוטים ומפרשים, מאת מאיר שָׂשׂ, בפרויקט בן יהודה)
- "אמל התעקש על כך שמערך קטש הוא הפשוט והקל ביותר לשיט ולתפעול על ידי זוג שייטים אחד בלבד." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)

מאנגלית: ketch.
ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

ערך בוויקיפדיה: Ketch

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Ketches