קַדַּחַתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדחת
הגייה* kadachat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ד־ח
דרך תצורה משקל קַטֶּלֶת
נטיות ר׳ קַדָּחוֹת נ"י קַדַּחְתּוֹ קַדַּחְתָּהּ
  1. לשון המקרא עליית טמפרטורת־הגוף, כתסמין של מחלות רבות.[1].
    • ”וְהִפְקַדְתִּי עַלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ.“ (ויקרא כו, פסוק טז)
    • החושש בעיניו..או שהיה דם שותת מהן או שהיה בהן קדחת..הרי זה בכלל חולים שיש בהן סכנה ומחללין עליו את השבת רמב"ם הלכות שבת פרק ב ה"ד
    • ”תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, / אֶרֶץ הַנִּדַּחַת; / וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין / כָּל מִינֵי קַדַּחַת.“ (תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, מאת אברהם שלונסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרוןעריכה

  • השורש המקראי ק־ד־ח מבטא בעירה וחום. המילה מופיעה פעמיים במקרא.
  • במקרא משמש בלשון נקבה. ברמב"ם כתב לשון זכר.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: fever‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קדחת

הערות שולייםעריכה

  1. כך לדעת רוב המפרשים. בהתאם לשורש. פירוש מתמיה נמצא במדרש אגדה כאן[דרוש מקור] – חולי של "קרירות"