הקדיח תבשילו

הִקְדִיחַ תַּבְשִׁילוֹ

עריכה
  1. (לשון נקיה) שיצא לתרבות רעה, שמעשיו נהיו מכוערים ושמו הטוב נפגם.

מקור

עריכה
  • הקדחת התבשיל משמעותו המילולית לשרוף את התבשיל, בהרחבה לקלקל את התבשיל מתוך רשלנות,
  • ” תנו רבנן: העובר לפני התיבה - צריך לסרב, ואם אינו מסרב - דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם מסרב יותר מדאי - דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח“ (בבלי, מסכת ברכותדף לד, עמוד א)
  • בספרות ההלכה נעשה שימוש רב בביטוי בטענות גירושין, יתכן שמשום כך נולד הביטוי.
  • במובנו המילולי ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, פסוק א) כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ.“ (משנה, מסכת גיטיןפרק ט, משנה י)

מילים נרדפות

עריכה