קפד

קִפֵּד

קיצץ.
- ”דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד-לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי“ (ישעיהו לח, פסוק יב)
- החתול המסכן קיפד את חייו בנסיון לחצות את הכביש הסואן.

המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
השורש מופיע גם כמה פעמים בארמית לדוגמא: ”קֹצֶר רוּח“ (שמות ו, פסוק ט) תרגום (מיוחס ליונתן) מִקְפִּידוּת רוּחָא.
ערבית קפד خفض - לקצץ.

לשון חז"ל שם בעל חיים אולי קפוד
- ”הַקֻּפָּד וְחֻלְדַּת הַסְּנָיִים, חַיָּה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ח, משנה ה)
- ” וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בְגִימוֹן, וְלֹא פָרָה בְּעוֹר הַקֻּפָּד, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ; פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה ד)