צורבא מרבנן
צוּרְבָא מֵרָבָּנָן
עריכה- (יש לשכתב פירוש זה): צורב מן החכמים, תלמיד חכם חריף וצעיר, הלומד מן החכמים ממנו[דרוש מקור] .
- יוסף פנה ליעקב בעניין שאלה הלכתית, אך יעקב אמר לו לפנות אל רב הקהילה מפני שהוא עדיין צורבא מרבנן.
- יהודה הצעיר הצליח להגיע לשלב גבוה בחידון ההלכה ועקף מבוגרים ממנו, הוא ממש צורבא מרבנן.
גיזרון
עריכה- רש"י (בבלי תענית ד ע"א) סבור שהשורש צ־ר־ב המקראי (צרבת ונצרב) המשותף גם לארמית ומשמעותו כאן מלשון חריפות בהשאלה (חריפות השכל)
מקור
עריכה- ”א"ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקמית, א"ל שפיר קאמר...“ (בבלי, מסכת ברכות – דף טו, עמוד א)
ביטויים קרובים
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: תלמיד חכם |