השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
---|
משמעות עיקרית |
מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
| גזרה |
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעליםעריכה
י־שׁ־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| קַל
|
יָשַׁב
|
יוֹשֵׁב
|
יֵשֵׁב
|
שֵׁב
|
לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
| נִפְעַל
|
נוֹשַׁב
|
נוֹשָׁב
|
יִוָּשֵׁב
|
הִוָּשֵׁב
|
לְהִוָּשֵׁב
| הִפְעִיל
|
הוֹשִׁיב
|
מוֹשִׁיב
|
יוֹשִׁיב
|
הוֹשֵׁב
|
לְהוֹשִׁיב
| הֻפְעַל
|
הוּשַׁב
|
מוּשַׁב
|
יוּשַׁב
|
-אין-
|
-אין-
| פִּעֵל
|
יִשֵּׁב
|
מְיַשֵּׁב
|
יְיַשֵּׁב
|
יַשֵּׁב
|
לְיַשֵּׁב
| פֻּעַל
|
יֻשַּׁב
|
מְיֻשַּׁב
|
יְיֻשַּׁב
|
-אין-
|
-אין-
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְיַשֵּׁב
|
מִתְיַשֵּׁב
|
יִתְיַשֵּׁב
|
הִתְיַשֵּׁב
|
לְהִתְיַשֵּׁב
|
|