צביעות

צְבִיעוּת

לשון ימי הביניים התנהגות שאינה תואמת את אופיו האמיתי של האדם, לרוב למטרת רווח אישי.
- הוא מתנהג בצביעות - מטיף לחיי צמצום והתנזרות, אך חי חיי פאר ומותרות.
- אף על פי שראובן שונא לשמעון, הוא מתנהג בצביעות ומאיר לו פנים בכל פעם.

כנראה קשור למראה החדש שיש לעצם ישן שנצבע מחדש. על הכתוב במסכת סוטה ”אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין“ (בבלי, מסכת סוטה – דף כב, עמוד ב) מפרש רש"י "'אלא מן הצבועים' - כלומר שאין מראיתם כתולדותם, אלא צבועין מבחוץ ואין תוכן כברם".

ערך בוויקיפדיה: צביעות