פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי
עריכה
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
פלוני אלמוני
|
הגייה* |
ploni almoni
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
פ־ל־א; א־ל־ם
|
דרך תצורה |
צירוף
|
נטיות |
|
- משהו או מישהו שזהותו איננה ידועה או שהיא ידועה אך נשמרת בסוד.
- ”וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן, הַמֶּלֶךְ צִוַּנִי דָבָר, וַיֹּאמֶר אֵלַי אִישׁ אַל-יֵדַע מְאוּמָה אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אָנֹכִי שֹׁלֵחֲךָ, וַאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ; וְאֶת-הַנְּעָרִים יוֹדַעְתִּי, אֶל-מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמוֹנִי“ (שמואל א׳ כא, פסוק ג).
- ”וּמֶלֶךְ אֲרָם, הָיָה נִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּוָּעַץ אֶל-עֲבָדָיו לֵאמֹר, אֶל-מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק ח).
- ”וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר-בֹּעַז וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה-פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב.“ (רות ד, פסוק א)