פים
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
הסיבה לכך: כנראה שתי מילים שונות. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
פִּים
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פים |
הגייה* | pim |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |

- לשון המקרא פה. פתח דרכו מדברים, נושמים ואוכלים.
- ”וְהָיְתָה הַפצירה פִים (הלשון שבפה) לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדרבן.“ (שמואל א׳ יג, פסוק כא)
- ”חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ.“ (תהלים נט, פסוק יג)
- ”חלבמוֹ סָּגְר֑וּ פִּ֝֗ימוֹ, דִּבְּר֥וּ בְגֵאֽוּת“ (תהלים יז, פסוק י)
- חוקים ומשפטים. על פימו שפוטים. / ("סליחות", שמעון בר יצחק, 975 לספירה בקירוב)
- מים טבעו עמי וחשכו פימו מאכול כל נאסר בך בהחשקם ירוויון מדשן / סידור רב סעדיה גאון 929 לספירה בקירוב
- בהשאלה: לשון ימי הביניים פי-מתכת בראש יתד,מחרשה וכיו"ב.
- קַמְתִּי פְצִירָה פִים לִלְטוֹשׁ לַחוֹתֵר וְלָאוֹר מַכֵּה בַסֵּתֶר עֲמִית. שבעתא לשבועות ואזהרות / סעדיה גאון שנת 930 לסה"נ בקירוב
מידע נוסף
עריכה- בחפירות גזר נמצאה משקולת שעליה כתוב "פים" בכתב עברי קדום שהיתה יחידת משקל עתיקה שיוצגה בעזרת אבן לה משקל קבוע המוערך בכ־7.5 גרם.[1]
תרגום
עריכה- אנגלית: pim
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |