פ

(הופנה מהדף ף)
א"ב עברי
       
כתיב מלא פה
הגייה* pe, fe
IPA [p], [f]
א"ב צלילי פסל
מורס ·−−· (נקק"נ)
ברייל   (דגושה),   (רפה)
גימטריה 80
ASCII F4
יוניקוד 05E4
אותיות הא"ב העברי
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
א"ב עברי
       
כתיב מלא פה סופית
הגייה* fe
IPA [f]
א"ב צלילי פסל
מורס ·−−· (נקק"נ)
ברייל
 
(רפה)
גימטריה 800
ASCII F3
יוניקוד 05E3
אותיות הא"ב העברי
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
  1. האות השבע־עשרה באלפבית העברי. כאשר היא מופיעה בסוף מילה צורתה "ף".
    בגימטריה ערכה 80 וערכה כאות סופית (ף) 800.
    מייצגת עיצור שפתי בלתי־קולי, פוצץ כשדגושה וחוכך כשרפויה.
    אחת מחמש אותיות מנצפ"ך.
    • בכתיב העממי פ׳ כפופה בסופי מילים מייצגת את העיצור הפוצץ דווקא.

גיזרון

עריכה
  • האות קרויה פֵּא משום שהתפתחה מצורת הַפֶּה (𐤐).
  • צורת האות הסופית היא הקדומה מבין השניים, ובאמצע הכתיבה נוספה לאות זנב.

צירופים

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • בגימטריה ערכה של ף הוא 800, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 800 מיוצג על־ידי הצירוף ת"ת.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: פ