”אבידות הישראלים היו כבדות והמח"ט חש, כי נקודת־השבירה מתקרבת. תוך כדי הקרב הוא יצר לו עתודה של 3 טנקים, וכדי להקנות עומק למערכו – הציבה מאחור.“ (מלחמת יום־הדין, מאת חיים הרצוג, בפרויקט בן יהודה)
המילה מופיעה פעם אחת במקרא בקְרִי לפי המסורת כשהכתיב הוא עתידה ”כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים (ועתידתיהם) וַעֲתוּדוֹתֵיהֶםשׁוֹשֵׂתִי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים“ (ישעיהו י, פסוק יג) המשמעות מעמדם ומצבם אולי כמו עתוד.
ערך בוויקיפדיה: עתודה