ערבל
עִרְבֵּל
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערבל |
| שורש וגזרה | ע־ר־ב־ל |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה ערבב יחד חומרים שונים לכדי עיסה אחידה אחת.
- ”בעת הנסיעה לאתר הבניה נמצא הערבל בתנועה סבובית מתמדת, וממשיך לערבל את הבטון.“ ("דבר", 3 בינואר 1964, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”רק שליש מהמשקים נוהגים לערבל את התערובת פרק זמן המבטיח אחידות וביתר המשקים זמן הערבול הוא פחות מהנדרש.“ ("דבר", 7 בנובמבר 1962, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה יצר מערבולת.
- ”תנועתן הפתאומית מערבלת את האוויר שמסביב לחורשה. סופה קטנה מתרחשת מעל לצמרות.“ (התקרבות, מאת אלישע פורת, באתר מאגרים)
- ”ברונשוויג ערבל את הים הגדול של רגש, וצריך היה להבדיל [...] בין צדק המתהלך על קביים ובין זה הנישא על גלי סערת הרגשות.“ ("מעריב", 13 ביוני 1963, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה בהשאלה: הכניס בלבול ומבוכה.
- ”הסופה המהפכנית ערבלה את כל הארץ, ואין לראות לפי שעה את הכח שירסן את כוחות ההרס שהתפרצו.“ ("הבֹקר", 21 בנובמבר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- קרוב לשורש המקראי ע־ר־ב עֵרֵב.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י על מיכה ז ד: "עַתָּה תִּהְיֶה מְבוּכָתָם" – עירבוליהון כמו (שמות יד) נבוכין הם מהומתם.
- תרגום אונקלוס שמות יד ג: "נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ" – מעורבלין אנון בארעא.
- תרגום יונתן בן עוזיאל על תרי־עשר: ”כאשר ינוע בכברה“ (עמוס ט, פסוק ט) – כמה דמחזרין ב[מ]ערבלא.