ענו

עָנָו

אדם הרואה את עצמו כפחות במעלתו. אינו מרגיש ביתרונותיו. אינו מחזיק טובה לעצמו.
- ”וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאֶדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה“ (במדבר יב, פסוק ג)
- ”הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ“ (עמוס ב, פסוק ז)

נמצא במקרא בצורת יחיד פעם אחת בפסוק לעיל.(גירסאות שונות עניו או ענו) קרוב אל עני.
בתהלים פעמים רבות יש חילוף קרי וכתיב בין ענוים ועניים.