פתיחת התפריט הראשי

עֲזוּבָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ז־ב
דרך תצורה משקל קְטוּלָה
נטיות
  1. (יש לשכתב פירוש זה): מקום שומם ומוזנח.
    • ”וְרִחַק ה' אֶת הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ“ (ישעיהו ו, פסוק יב)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה“ (ישעיהו יז, פסוק ט)
    • ”"הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם אֶל פִּנַּת סְתָרִים בַּעֲזוּבַת הַגָּן, עָיַפְתִּי לַשָּׁרָב וָאֶצְנַח פְּרִי דָשֵׁן, כְּבַד-עָסִיס, לְרַגְלֵי חָרוּב רַעֲנָן."“ (הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם..., מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • שערי חצר הטירה פרוצים היו לרווחה, העזובה בולטת לעין כל, ניכר ששנים רבות עברו מאז דר איש במקום.
  2. שם פרטי לנקבה

גיזרוןעריכה

  • גזירת שם עצם מהפועל עזוב (אמנם ר' אברהם אבן עזרא תוהה בפירושו בישעיהו ו' אם מדובר בשם עצם או פועל).

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה