תוכן עניינים   

סָלוֹן - סַלּוֹן (וגם:סִלּוֹן)

לערך העוסק בסִלּוֹן זרנוק מים או גז; ראו סילון.

סָלוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאסלון
הגייה*salon
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורש
דרך תצורהשאילה
נטיותר׳ סָלוֹנִים
סלון מהתקופה הויקטוריאנית
  1. החדר הגדול בבית המשמש לישיבה משותפת של בני הבית ולאירוח אורחים.
    • "הִיא חָתְכָה לַהּ חַלּוֹן / וְחָצְבָה לַהּ סָלוֹן / וְתָלְתָה שָׁם תְּמוּנָה וְהִכְנִיסָה אֲרוֹן" (אישה באבטיחערך מקביל בוויקיפדיה, מאת נורית זרחי)
    • ביום שישי בערב צפינו משפחתי ואני בטלוויזיה שבסלון.
  2. בהשאלה: (ימאות) אזור הנוחות בתחום הקבינה בסירה או יאכטה המוקדש לישיבה נינוחה, לרוב בשלוב שולחן אוכל.
    • ג'ק ספארו, אני פוקד עליך לצאת מסלון האונייה שלך ולהתייצב מולי - איש התמנון סתום העין (ראן יוזן)

גיזרון

עריכה
  • מאיטלקית: salone, מבסיס sala – אולם ומוספית one- להעצמה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סלון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סלון

סַלּוֹן (וגם:סִלּוֹן)

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאסלון
הגייה*salon ' silon
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשס־ל־ה
דרך תצורה
נטיותר׳ סַלּוֹנִים או סִלּוֹנִים; ס"ר סַלּוֹנֵי־ או סִלּוֹנֵי־
  1. לשון המקרא שיח קוצני המשתייך למשפחת המצליבים הגדל באזורי הערבות והנגב.
    • "וְאַתָּה בֶן-אָדָם אַל-תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא, כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ, וְאֶל-עַקְרַבִּים, אַתָּה יוֹשֵׁב: מִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל-תֵּחָת, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה." (יחזקאל ב ו).
    • "וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל, סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִב, מִכֹּל סְבִיבֹתָם, הַשָּׁאטִים אוֹתָם; וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה." (יחזקאל כח כד).

גיזרון

עריכה
  • מקור המילה אינו ברור, אך משערים כי מן השורש: ס-ל-ה נוצק. מצוי בסורית-ארמית: (סלו,סלא) בהוראת קוץ .
  • השוו "סַלּוֹנִים" (יחזקאל ב ו), "סִלּוֹן" (יחזקאל כח כד) לתיבה הארמית-סורית (סליא) בהוראת לדחות,להסיר.

ראו גם

עריכה