סוגה בשושנים
סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סוגה בשושנים |
| הגייה* | suga bashoshanim |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | ביטוי |
| נטיות | ר׳ סוּגוֹת בַּשּׁוֹשַׁנִּים |
- לשון חז"ל אדם מוסרי שאינו צריך גדר וסייג חזקים למונעו. ומספיקה סייג של שושנים כדי לגודרו.
- כמה מיוחדת היא האומה הישראלית שהנביא שלמה העיד עליה שהיא סוגה בשושנים.
- [עממי] מצב טוב ונעים, ללא כל מזיקים והפרעות.
- דרכו היתה סוגה בשושנים הוא קבל תמיכה ואהדה מכל הסובבים.
גיזרון עריכה
מקור עריכה
- מהתנ"ך: ”שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ז, פסוק ג) נאמר על עם ישראל,
- הפירוש העממי לביטוי נולד מהפירוש הנוסף בפסוק: השושנים הם הצדיקים שגודרים את עם ישראל. כלומר סוגה בשושנים-מוקפת בשושנים.
- ”אמר ליה ההוא צדוקי לרב כהנא, אמריתו נדה שרי ליחודי בהדי גברא, אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת, אמר ליה, התורה העידה עלינו סוגה בשושנים, שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו בהם פרצות“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף לז, עמוד א)
- "סוגה בשושנים: אלו הצדיקים שגודרין גדירן של ישראל. דבר אחר סוגה בשושנים. אפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו פריצות. תדע לך שהרי נדה בעלה מתיחד עמה ואינו חוטא" (פסיקתא זוטרתא שה"ש פ"ז סי' ג)
 ערך בוויקיפדיה: סוגה בשושנים |
.