סבב בכחש

סָבַב בְּכַחַשׁ

1. רימה את האחר, הטעה אותו, סיפר לו דברי שקר בכדי להרחיק אותו מהאמת.

מקור

• מהתנ"ך: ”סְבָבוּנִי בְּכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל“ (הושע יב, פסוק א)

ראו גם

• הוליך שולל
• סיבב (סלנג)