נפיל
נָפִיל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נפיל |
| הגייה* | nafil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־פ־ל |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ נְפִילִים |
- ענק, אדם גדול מאד.
- כינוי למלאכים שנפלו מהשמים.
גיזרון
עריכה- ”הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם“ (בראשית ו, פסוק ד)- לפי רש"י אלו ענקים "על שם שנפלו והפילו את העולם ובלשון עברית לשון ענקים הוא", ובמדרש אלו מלאכים שהקב"ה הפיל מהשמים.
רבנו מיוחס (על ספר בראשית) מסביר: "על ידי שהם משונים הרבה ומובדלים בקומה ובמראה נקראים כן, מגזרת: 'וניפלינו'".
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
| השורש נפל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|