ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
נמנע
|
שורש וגזרה |
מ־נ־ע
|
בניין |
נִפְעַל
|
- לשון המקרא נעצר מפעולה שהתחיל בה או שרצה להתחיל בה או שהיה צריך להתחיל בה.
- ”וַיָּבֹאוּ אֶל־בִּלְעָם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ; כֹּה אָמַר בָּלָק בֶּן־צִפּוֹר, אַל־נָא תִמָּנַע מֵהֲלֹךְ אֵלָי.“ (במדבר כב, פסוק טז)
- ”וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים, וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה; וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.“ (ירמיהו ג, פסוק ג)
- ”חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים, הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ; בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׁקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי, כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ.“ (יואל א, פסוק יג)
- ”וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם; וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר.“ (איוב לח, פסוק טו)
- ”כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה [...], הִתְקִין הִלֵּל פְּרוּזְבּוּל.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק י, משנה ג)
- ”אַף עַל פִּי שֶׁאֵלוּ (אוֹסְרִין וְאֵלּוּ מַתִּירִין, אֵלּוּ) פּוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין, לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק א, משנה ד)