נָהָה א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נהה
שורש וגזרה נ־ה־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הלך בעקבות בדר"כ בבלי דעת.
    • ”באנו לקבוצה מפני ש“הבריק” ברק-המרד, מפני שרצינו, אמנם, להיות “אנשים טובים” (ולא מורדים – זו היא בכל אופן לא מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי) מפני שכולנו הננו נוהים אחרי האושר ורק איננו יודעים היכן הוא האושר.“ (על הקבוצה, מאת צבי שץ, בפרויקט בן יהודה)
    • ”אף אחת לא העלתה על לבה ולא שערה שנערה צעירה וחמודה זו, שהכל נוהים אחריה, נושאת בלבה את צערה ואת סבלה“ (אשה בפרדס, מאת יוסף אריכא, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון עריכה

  • מארמית: וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם“ (ירמיהו ג, פסוק יז) תרגום: ויתנהון.
  • במקרא מופיע הפועל בבניין נפעל וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי ה'“ (שמואל א׳ ז, פסוק ב) פעם אחת רש"י מציין שזהו מארמית לשון המשכה או איסוף וכינוס.וגם נֹהַּ ”לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם“ (יחזקאל ז, פסוק יא). אך רבו מנחם פירש את המילה מלשון נהה ב' בהוראת בכי [1]. מה שכנראה הביא את המילונאי בן יהודה שהתנגד לפירוש תרגום השבעים, לפצל בצורה תמוהה את התיבות: 'נהה'/'נהה' לשני ערכים נהה א', נהה ב' זה בעלי משמעויות שונות כמודגם אף במילון זה ,כנראה בהשראת בן יהודה .

נגזרות עריכה

נָהָה ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נהה
שורש וגזרה נ־ה־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השמיע קול בכי.
    • ”בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם“ (יחזקאל לב, פסוק יח)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ“ (מיכה ב, פסוק ד)

גיזרון עריכה

  • מן המקרא

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. בתרגום השבעים ביוונית, מתורגמת תיבת 'נהי' במשמעות 'פנו'