נִקְוָה

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נקווה
שורש וגזרה ק־ו־י/ה ב, גזרת נל"י/ה
בניין נפעל


  1. כֻּנַּס וְנֶאֱסַף; בָּא אֶל מָקוֹם אֶחָד (וּבִפְרָט מַיִם).
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד...“ (בראשית א, פסוק ט)
    • ”בָּעֵת הַהִיא, יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא יְהוָה, וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם...“ (ירמיהו ג, פסוק יז)
    • "אחרי אשר יפּלו המים האלה על הארץ [...] חֵלֶק יָדוּעַ יִקָּוֶה בַּנְּהָרוֹת וּבַנְּחָלִים..." "שומר הבריאות", ישראל פרנקל
    • "...וּבתקופת תִּשרי, בְּטרם נגמרה רְביעה ראשונה וּבטרם נִקְווּ הַגְּשָׁמִים..." "שכול וכישלון", יוסף חיים ברנר
    • "...תְּהומות מים נִקְווּ ויהיו לְיָמים גדולים וּברֵכות מים..." "תולדות הטבע", חלק א', מנדלי מוכר ספרים

גיזרון

עריכה
  • פועל מקראי, מקבילה דומה גם בסורית.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש קוה ב

השורש ק־ו־ה ב הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

עריכה
ק־ו־ה ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָוָה קוֹוֶה יִקְוֶה קְוֵה לִקְווֹת
נִפְעַל נִקְוָה נִקְוֶה יִקָּוֶה הִקָּוֵה לְהִקָּווֹת
הִפְעִיל הִקְוָה מַקְוֶה יַקְוֶה הַקְוֵה לְהַקְווֹת
הֻפְעַל הֻקְוָה מֻקְוֶה יֻקְוֶה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקַוָּה מִתְקַוֶּה יִתְקַוֶּה הִתְקַוֵּה לְהִתְקַוּוֹת