נָדַףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ד־ף, חפ"נ
בניין פָּעַל
  1. נִשא ברוח, התפזר באויר.
    • לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. (תהילים א ד)
    • אברהם אבינו דומה לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בזוית ולא היה ריחו נודף כיון שהיתה מיטלטלת היה ריחו נודף. (בראשית רבה, לך לך, פרשה לט, סימן ב)
    • לא-אמרתי כי אם לו הואיל הטבח שום / בתוך הצלי הנפלא מעט שום, / כי עתה נדף ריחו מלא כל היקום. (אלוף בצלות ואלוף שום, חיים נחמן ביאליק),

גיזרוןעריכה

  • לשון המקרא.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

נִדַּףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ד־ף
בניין נִפְעַל
  1. נִשא ברוח, התפזר באויר, התאדה.
    • וְכֹל מִזְרַע יְאֹור יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ. (ישעיהו יט ז)
    • וְרָדַף אֹתָם קֹול עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ. (ויקרא כו לו)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

נִדֵּףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ד־ף
בניין פִּעֵל
  1. גרם לנוזל להתאדות, אִיֵּד.
    • לאחר שתנדף את הממס ישארו הגבישים המוצקים.

גיזרוןעריכה

  • עברית חדשה לפי שרש מקראי.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה