נַדְנֵדָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נדנדה
הגייה* nadneda
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ד־נ־ד
דרך תצורה משקל קַטָּלָה
נטיות ר׳ נַדְנֵדוֹת; נַדְנֵדַת־, ר׳ נַדְנֵדוֹת־
 
נדנדה תלויה
  1. מתקן ישיבה המשמש לנענוע כלפי מעלה ומטה.
    • ”בימי האביב היה אחי הבכור שמואל יוצא לחורשה הקרובה ומתקין שם, מעץ לחברו, נדנדה, שהיו מתנענעים עליה כל ילדי הכפר, של הגויים ושל היהודים ביחד“ (החצוצרה נתבישה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • אתמול בחמש אַחַר הַצָּהֳרַיִם התנדנדנו רון ואני על נדנדה בחצר.

גיזרון

עריכה
  • שם פעולה מן הפועל נִדְנֵד. מחידושי חיים נחמן ביאליק.

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: נדנדה