נדיבות

נְדִיבוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נדיבות
הגייה^*	nedivut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ד־ב
דרך תצורה	משקל קְטִילוּת נדיב + ־וּת
נטיות	נְדִיבוּת־, נְדִיבוּתוֹ נְדִיבוּתָהּ

תכונה של נתינה מרצון במטרה לעזור לזולת.
- ”נדיבות לחלשים. לא מיקוח על קוצה של פרוטה. לא התמקחות על רבע החודש או על רבע הילד. שום דקדוקי־עניות בפיצוי.“ (באין קוסמים, מאת ישעיהו אברך, בפרויקט בן יהודה)
- ”אבל באותו הרגע, במשרדים המאולתרים שלו, כשקם להיפרד ממני, ואני כבר כיתפתי את תרמילי, הוא נתקף לפתע באיזה פרץ של נדיבות. “בחר לך מהמדפים”, אמר לי “איזה ספר שיתחשק לך” משרדי ההוצאה אמנם נשרפו, אבל הספרים שהיו שמורים במחסן מרוחק, לא ניזוקו.“ (יד נעלמה, מאת אלישע פורת, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: נדבנות