נְאוּםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נאום
הגייה* neum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־א־ם
דרך תצורה משקל קְטוּל
נטיות ר׳ נְאוּמִים, נְאוּמֵי־
  1. דברים הנאמרים בפני קהל, עפ"ר ברשמיות.
    • ”וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר – נְאֻם בִּלְעָם, בְּנוֹ בְעֹר; וּנְאֻם הַגֶּבֶר, שְׁתֻם הָעָיִן.“ (במדבר כד, פסוקים גטו)
    • ”וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד, הָאַחֲרֹנִים; נְאֻם דָּוִד בֶּן־יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל – מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק א)
    • ”הִנְנִי עַל־הַנְּבִיאִם, נְאֻם־יְהוָה; הַלּקְחִים לְשׁוֹנָם, וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם.“ (ירמיהו כג, פסוק לא)
    • ”דִּבְרֵי אָגוּר בִּן־יָקֶה, הַמַּשָּׁא; נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל.“ (משלי ל, פסוק א)

גיזרוןעריכה

  • לשון המקרא ושם מופיע תמיד בכתיב חסר; רק בירמיהו ז, פסוק ל מופיע בכתיב מלא.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: speech‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נאום