מְשֻׁמָּדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משומד
הגייה* meshumad
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש שׁ־מ־ד
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְשֻׁמֶּדֶת ר׳ משומדים
  1. לשון חז"ל יהודי שהמיר את דתו לדת אחרת. או שעזב שמירת המצוות במופגן.

גזרוןעריכה

  • נגזר משִׁמֵּד, שהמרת הדת נתפסת ככליון לנפש (שעת השמד).
  • רמב"ן כתב שהוא נגזר מהשורש הארמי שׁ־מ־ד־ע בהשמטת העין, שמשמעותו הכרה וידיעה, שהמשומד נעשה כזר לדתו.[2]
  • ר' יונה אבן ג'אנח אמר שבמקור המילה היא "משועמד", ומשמעותה בסורית וערבית היא טבילה לשם נצרות.[3] וכן מופיע בתרגום ר' שמואל אבן תיבון לספר הכוזרי: ”וְאָמְנָם יֵשׁוּ וַחֲבֵרָיו הֵם הַמְשֻׁעְמָדִים הַנִּכְנָסִים בְּתוֹרַת הַמַּעְמוּדִית הַטְּבוּלִים בַּיַּרְדֵּן.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק סה)[4] וכעי"ז כתב ר' יעקב אנטולי, חתנו של ר"ש אבן תיבון: "והאומה המתדמה בנו ובתורתנו כשהם מטבילים ומשעמדים מכניסים המשועמד בברית אמונתם" (מלמד התלמידים, פרשת לך לך).

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ברוב הסידורים כיום הנוסח "ולמלשינים" או "ולמינים", וזה מחמת הצנזורה [ראה כאן].
  2. רמב"ן שמות יב, מג.
  3. דבריו מובאים בפירוש שד"ל שמות יב, מג.
  4. וכן מצוטט בספר יוחסין מאמר ראשון.