מַשְׂכִּית (גם: מַסְכִּית)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משכית, מסכית
הגייה* maskit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־כ־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֶלֶת
נטיות ר׳ מַשְׂכִּיּוֹת
  1. לשון המקרא ציור, תמונה, תכשיט וכל סוג של קישוט אחר.
    • ”לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.“ (ויקרא כו, פסוק א)
    • ”...אִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.“ (במדבר לג, פסוק נב)
    • ”יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב.“ (תהלים עג, פסוק ז)
    • ”הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתוֹ.“ (משלי יח, פסוק יא)
    • ”תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.“ (משלי כה, פסוק יא)

גיזרוןעריכה

  • כנראה 'מראה, תמונה' משורש שֹ־כ־ה בעניין ראייה, שמקביל לארמית סכה 'ראה, הביט',[1] שלפעמים מתרגם עברית הביט[2] או השקיף[3] או צפה[4] בתרגום אונקלוס. לפיכך, משכית גם נכתב מסכית, בהשפעת הארמית.[5]

מידע נוסףעריכה

  • פרשנים: מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב“ (תהלים עג, פסוק ז) אבן מצויירת שהיו צופים בה.(רשב"ם ועוד) או משורש השֹך שמשמעו להסתיר ולכסות.(רש"י) ”וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ“ (שמות לג, פסוק כב) רש"ר הירש קושר עם הפועל הסכית.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

  1. יסרטוב.
  2. ”וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים“ (בראשית טו, פסוק ה) = ”וַאֲמַר אִסְתְּכִי כְעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא“ (אונקלוס על בראשית טופסוק ה)
  3. וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן“ (בראשית כו, פסוק ח) = וְאִסְתַּכִי אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא“ (אונקלוס על בראשית כופסוק ח)
  4. וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ“ (בראשית לא, פסוק מט) = וְסָכוּתָא דַּאֲמַר יִיסַךְ מֵימְרָא דַּייָ בֵּינָא וּבֵינָךְ“ (אונקלוס על בראשית לאפסוק מט)
  5. האקדמיה.