מרת רוח

מֹרַת רוּחַ

עברית חדשה תחושה של חוסר שביעות רצון.
- ‏‏ ”הנוהל הפגום גרם שהמינויים האלה קוממו בראשיתם כמעט את כל המפלגות ועוררו מורת-רוח כללית כמעט בדעת-הקהל.“ (השינוי בממשלה, מאת נתן אלתרמן, בפרויקט בן יהודה)
- עזבתי את לימודי הרפואה למורת רוחם של הורי והחלתי לעסוק במוזיקה.

הביטוי מופיע פעם אחת במקרא בצורת פועל מרה (א) (המרה את רוח) ”וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.“ (בראשית כו, פסוק לה). כיום המילה מוֹרָה בביטוי היא שם עצם.