מרת רוח
מֹרַת רוּחַ עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מורת רוח |
הגייה* | morat ruakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | ביטוי |
נטיות | מֹרַת רוּחוֹ, מֹרַת רוּחָהּ |
- עברית חדשה תחושה של חוסר שביעות רצון.
- ”הנוהל הפגום גרם שהמינויים האלה קוממו בראשיתם כמעט את כל המפלגות ועוררו מורת-רוח כללית כמעט בדעת-הקהל.“ (השינוי בממשלה, מאת נתן אלתרמן, בפרויקט בן יהודה)
- עזבתי את לימודי הרפואה למורת רוחם של הורי והחלתי לעסוק במוזיקה.
גיזרון עריכה
- הביטוי מופיע פעם אחת במקרא בצורת פועל מרה (א) (המרה את רוח) ”וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.“ (בראשית כו, פסוק לה). כיום המילה מוֹרָה בביטוי היא שם עצם.
צירופים עריכה
נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: dissatisfaction