מְרַאֲשוֹת־

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מראשות
הגייה* mrashot
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה רבוי
שורש ר־א־שׁ
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא מקום הראש בזמן השינה.
    • ”וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.“ (בראשית כח, פסוק יא)
    • ”וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.“ (בראשית כח, פסוק יח)
  2. בהשאלה המקום במיטה עליו מניח השוכב את ראשו.
    • ”וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים וַתָּשֶׂם אֶל הַמִּטָּה וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו וַתְּכַס בַּבָּגֶד.“ ( שמואל א, פסוקים יטיג)
  3. הכיוון שנמצא מאחורי הראש או לידו.
    • ”וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל הָעָם לַיְלָה וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו [מְרַאֲשֹׁתָיו] וְאַבְנֵר וְהָעָם שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו [סְבִיבֹתָיו].“ (שמואל א׳ כו, פסוק ז)
    • ”וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב.“ (מלכים א׳ יט, פסוק ו)

גיזרון

עריכה
  • משומרית בהגיית: מַאר-שֻׁם (maršum) בהוראת: מיטה. לאכדית בהגיית: מַאר-שֻׁ (maršu) בהוראת רצועת-עור

ראו גם

עריכה