מפץ
מַפָּץ א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מפץ |
| הגייה* | mapats |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־פ־ץ |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
| נטיות | ר׳ מַפָּצִים; מַפַּץ־, ר׳ מַפְּצֵי־ |
- לשון המקרא ניתוץ, שבירה, התנפצות.
- ”וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ...“ (יחזקאל ט, פסוק ב)
- ”דברי המשורר...היו בעיני הרב ככלי־מפץ להרוס בהם עד היסוד את האמונה בביאת־המשיח...“ (לא המדרש עיקר אלא המעשה, מאת משה ליב ליליינבלום, בפרויקט בן יהודה)
- ”בבוקר יום הרביעי העבר רגזה האדמה תחת יושבי טולאן [...] לקול מפץ אבני הבנין ומשברי קורות העץ חרשו כל אזנים.“ ("הצפירה", 28 בפברואר 1887, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”זוהי פינת התאוששות ומנוחה, אי של ביטחון כנגד מפץ הגלים הסוערים על דפנותיו.“ ("מעריב", 17 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י על יחזקאל ט ב: "מפצו" – שהוא משבר את הכל כמו ונפץ את עולליך (תהלים קלז).
- מצודת ציון על יחזקאל ט ב: "מפצו" – משבר ומפצץ וכן מפץ אתה לי (ירמיהו נא).
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: crushing, shuttering
ראו גם
עריכהמַפָּץ ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מפץ |
| הגייה* | mapats |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־פ־ץ |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
| נטיות | ר׳ מַפָּצִים; מַפַּץ־, ר׳ מַפְּצֵי־ |
- לשון חז"ל מין מחצלת של קנים המשמשת כמצע לשכיבה.
- ”וְנוֹתֵן לָהּ מִטָּה, מַפָּץ, וּמַחֲצֶלֶת.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ח)
- ”הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק, הַשַּׂק וְהָעוֹר, הָעוֹר וְהַמַּפָּץ, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לִטָּמֵא מוֹשָׁב.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ד, משנה ו)
- ”מַפָּץ שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת, קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה, נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְלֹא קְבָעוֹ, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כ, משנה ה)
- עברית חדשה שטיח קטן המונח למרגלות המיטה כדי לעמוד עליו ברגליים יחפות.
גיזרון
עריכה- "אולי מן נ־פ־ץ (פ־ו־ץ) – דבר פרוש, שטוח." (מילון אבן שושן, 2003)
- (2) ועד הלשון העברית, רשימת כלי בית (רהיטים), תרע"ד (1914).
תרגום
עריכה- אנגלית: mat
מַפֵּץ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מפץ |
| הגייה* | mapets |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־פ־ץ |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מַפְּצִים; מַפֵּץ־, ר׳ מַפְּצֵי־ |
- לשון המקרא כלי לניפוץ ושבירת אבנים.
- ”מַפֵּץ אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת.“ (ירמיהו נא, פסוק כ)
- ”וְלֶאדֱוֹם יְהֵא מַפֵּץ / וְיַעַן אֲנִי אַחֲרִיב / גְּאוֹן שִׂיאֵךְ אַפֵּץ / וּמֵי גִילֵךְ אַחֲרִיב...“ (יוֹנָה זְמִירַיִךְ הַרְבִּי, מאת ר' משה אבן־עזרא, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
פרשנים מפרשים
עריכה- מצודת דוד על ירמיהו נא כ: "מפץ אתה לי" - את בבל היית בידי ככלי מפץ וכלי מלחמה.
- מצודת ציון על ירמיהו נא כ: "מפץ" - שם כלי עשוי לרצץ ולשבור בו החומות וכן "ואיש כלי מפצו בידו" (יחזקאל ט ב)
- רש"י על ירמיהו נא כ: "מפץ אתה לי" - עד הנה העמדתיך לי למשחית ולמפץ את האומות שגזרתי עליהם גולה.