מפלש
לערך העוסק במִפְלָשׂ; ראו מפלס.
מְפֻלָּשׁ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מפולש |
הגייה* | mefulash |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | פ־ל־שׁ |
דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
נטיות | נ׳ מְפֻלֶּשֶׁת ר׳ מְפֻלָּשִׁים (מְפֻלָּשִׁין) מְפֻלָּשׁוֹת |
- לשון חז"ל פתוח. חור העובר בתוך גוף לפעמים דווקא אל עברו השני. שטח בנוי הפתוח למקום אחר.
- ”חריץ שהוא עובר בכרם...אם היה מפולש מראש הכרם ועד סופו הרי זה נראה כבין שני כרמים וזורעים בתוכו“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ה, משנה ג)
- ”כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה...ולהיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש בן בתירא אומר אף למפולש“ (משנה, מסכת שבת – פרק טז, משנה א)
- ”השבילים המפולשים לבורות ולשיחים ולמערות ולגיתות רשות היחיד לשבת“ (משנה, מסכת טהרות – פרק ו, משנה ו)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל.
- צורת מפועל. בלשון חז"ל לא נמצא הפועל פלש, אך נמצא מעט בכתבי ראשונים ואחרונים.
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: open