מעצד

מַעֲצָד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעצד
הגייה*	ma'atsad
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע-צ-ד
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מַעֲצָדִים; מַעֲצַד־, ר׳ מַעַצְדֵי־

חרש אניות מצרי חוטב במעצד, תבליט מהמאה ה־7 לפנה"ס

מעצד

1. לשון המקרא גרזן נגרים; כלי־יד דמוי גרזן, שלהבו ניצב לידית, ומשמש לחיטוב ולהקצעה של בול עץ לצורה הרצויה.

   • "כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא כִּי עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד." (ירמיהו י ג)
   • "המעצד, והאזמל, והמפסלת, והמקדח, שנפגמו, טמאים." (משנה כלים יג ד)
   • "והמסתת, והמכה בפטיש ובמעצד, הקודח כל שהוא - חיב." (משנה שבת יב א)
   • "מה שהחרש מוציא במעצד, הרי אלו שלו, ובכשיל, של בעל הבית. ואם היה עושה אצל בעל הבית, אף הנסרת של בעל הבית." (משנה בבא קמא י י)
   • "כלי זה נחוץ ליוצר כמו מעצד או פצירה. בלעדן לא יוכל לעשות את מלאכתו...". (סנקא, מכתבי מוסר, בתרגום א' קמינקא)

גיזרון

• עפ"י לוח גזר, בראשית שושלת בית דוד, ולפני הרפורמה הבבלית בה הוחלפו שמות החודשים מבוססי-חקלאות, בשמות בבלים-אמפריאליים-חדשים, קרוי היה חודש ניסן בשם "יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה)" בהוראת "חודש קציר הפשתן", שורש עֲצַד (אצֶדוּ, eşēdu) מצוי בלשון אכדית בהוראת הפועל לעקור, לקצור .
• מסורית-ארמית בהגיית: הצדה ܚܨܕ . מושאלת לערבית כפועל "הַצַדֲא" حَصَدَ בהוראת לתלוש,לקצור.

תרגום

• אנגלית: adze‏‏‏‏

ראו גם

• גרזן