מְנֻצֶּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנוצה
הגייה* menutze
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־צ־י/ה
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְנֻצָּה, ר׳ מְנֻצִּים, נ"ר מְנֻצּוֹת
  1. עברית חדשה שהעלה גופו (של העוף) נוצות; מכוסה בנוצות.
    • אפרוחי התרנגולת בוקעים מן הביצה מְנֻצִּים.

גיזרון עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה