ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מלחין
|
הגייה* |
malkhin
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ל־ח־ן
|
דרך תצורה |
בינוני פועל של בניין הִפְעִיל
|
נטיות |
ר׳ מַלְחִינִים; נ׳ מַלְחִינָה, נ"ר מַלְחִינוֹת
|
- קומפוזיטור, מוזיקאי שכותב מנגינות ויצירות מוזיקליות.
- השורש נכנס אל העברית בלשון ימי הביניים. לחן.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
השורש לחן
|
השורש ל־ח־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
ל-ח-ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
לָחַן
|
לוֹחֵן
|
יִלְחַן
|
לְחַן
|
לִלְחֹן
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הִלְחִין
|
מַלְחִין
|
יַלְחִין
|
הַלְחֵן
|
לְהַלְחִין
|
הֻפְעַל
|
הֻלְחַן
|
מֻלְחָן
|
יֻלְחַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
לִחֵן
|
מְלַחֵן
|
יְלַחֵן
|
לַחֵן
|
לְלַחֵן
|
פֻּעַל
|
לֻחַן
|
מְלֻחָן
|
יְלֻחַן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְלַחֵן
|
מִתְלַחֵן
|
יִתְלַחֵן
|
הִתְלַחֵן
|
לְהִתְלַחֵן
|
| |
|