מלונה
מְלוּנָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מלונה |
| הגייה* | meluna |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ל־ו־ן |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵלָה |
| נטיות | |
- לשון המקרא סוכת שומר בפרדס, מטע וכדומה.
- עברית חדשה מבנה קטן ומקוּרה למגורי כלב בחצר בית.
- לכלב המורגל לשוטט רוב שעות היום בחצר יש לרכוש מלונה .
גזרון
עריכה- מן ל-ו-ן, לִ-י-ן.
- 1:בעברית של ימינו מְלוּנָה היא בית הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה, ככתוב ”וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה“ (ישעיהו א, פסוק ח). בכתוב אחר שהמילה מופיעה בו היא מסמלת מבנה לא יציב: ”נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה“ (ישעיהו כד, פסוק כ). מְלוּנָה היא מעין צורת נקבה של המילה מָלוֹן – מקום לינה לעוברי דרכים ”בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה“ (יהושע ד, פסוק ג).
- 2: רק בספרות העברית החדשה מן המאה ה־19 החלה המלונה להתייחס למגורי הכלב בה מופיע הצירוף: "מלונת כלבים" אצל פרץ סמולנסקין: מחוץ נראה לעינים בנין קטן ושפל קומה כמלונת כלבים [1]. גם ביאליק משכן את הכלב שקוריפין, אחד מגיבורי הסיפור "מאחורי הגדר", במלונה שבחצר [2]. אלא שבאותו סיפור גם מארינקא – גיבורה אנושית – לנה במלונה שבגן. נראה אפוא שהסופרים אימצו את המילה העתיקה מלונה לציון מבנה קטן בעל צורת בית העומד בשדה או בחצר; ומכיוון שלרוב שימשו המבנים האלה לכלבים נתייחדה המילה למשכנו של הכלב.
תרגום
עריכה מבנה מגורים לכלב
|