- לשון חז"ל נתן איברי בעל חיים במים חמים (לעיתים גם משקה חריף) ולא רותחים מאוד, על מנת לרכך את עורו ולהסיר נוצות ושיער בקלות.
- ”מוֹלְגִין אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַכְּרָעַיִם, וְאֵין טוֹפְלִין אוֹתָן, לֹא בַחַרְסִית וְלֹא בָאֲדָמָה“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ג, הלכה יט)
- ”הרוצה לטהרן או חולטן מיד בחמין או מולגן במי זיתים“ (תוספתא, מסכת עבודה זרה – פרק ט, הלכה ג)
- "שהיה חום הכוכב מרתיח את הטיט והציפורן נשמטה, כמו שמולגין את הרגלים ברותחין והטלפים נשמטים" (רש"י שופטים ה, כב)
- מסורית: ܡܵܠܹܓ݂ (מָלִיג), במקור בהוראת: לחתוך, לכרות (מקביל לשורש העברי מ־ל־ק), ואח"כ התייחד לתלישת נוצות מעוף, ולהקרחה במקומות מסוימים.[1]
