מלוג

מָלוּג עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלוג
הגייה^*	maloog
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־ל־ג א
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ מְלוּגָה, ר׳ מְלוּגִים מְלוּגוֹת

עוף או איבר שלם עם עורו שניתן במים חמים לרכך את עורו, בעיקר על מנת להקל על הסרת נוצות ופרווה
- היא לקחה את העוף המלוג ומרטה חיש קל את נוצותיו.

לשון חז"ל בנסמך לנכס ופריט רכוש: [הלכה] מעוגן בהסכם שותפות בין בני זוג ששייך לאשה ותוצרתו ופירותיו שייכים לבעל כל משך הנישואים.
- ”הִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי 'מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל, עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ז, משנה א)
- ”באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה - הבעל מוציא מיד הלקוחות.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף נ, עמוד א)
- ”הגר שפחת מלוג הייתה והיה חייב במזונותיה ולא היה רשאי למכרה“ (בראשית רבה, פרשה מה, סימן א)

אינו ידוע בלשון המקרא . מאכדית: מֻלֻגֻ (mulūgu), בהוראה זהה לזו התלמודית. וכן באוגריתית מלג:(mlg). ככל הנראה 'נכסי מלוג' הוא נכס שאב הכלה מפקיד בידי הבעל והמונח עצמו הוא מושג משפטי עתיק ממסופוטמיה המוזכר כבר במכתבי אל-עמרנה. בתיאור הפיוטי של נישואי האל ירח (yarih) לאלה ניקל (nikkal) מופיע המונח מלג לצד המונח מהר וההקשר מורה כי "מלג" הוא "סוג של רכוש מיוחד לנשים", בהמשך התגלגל לחכמי ההלכה שיתכן וכבר לא ידעו אודות מקורו האלילי-כנעני ^[1].
יש המקשרים למילה השומרית MULUK בהוראת: "של האדון".
חז"ל גזרו מהפועל הארמי "מלג" בהוראת: לחתוך, לתלוש (קרוב לפועל מלק)^[2], כיון שיש לבעל רשות להשתמש בנכסי המלוג, ו"לתלוש" את הפירות והרווחים. באופן דומה, היו חוקרים שקישרו למילה היוונית amélgō) ἀμέλγω) - 'אני חולב/שותה' (שבהמשך נוצרה ממנה המילה milk - חלב), גם כן בגלל זכויותיו של הבעל.^[3]

ערך בוויקיפדיה: נכסי מלוג

↑ ברוך אברהם לוין, "ומתרגם ארמית" עזרא ד',ז', עיון ברקע הקדום של צורת לשון מקראית מתקופת בית שני .ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כט / ספר אפרים שטרן‎ (2009 / תשס"ט),242
↑ ירושלמי יבמות פ"ז ה"א; בראשית רבה מה,א.
↑ קוהוט, ערוך השלם, 'מלג'.