כִּמְעַט עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כמעט
הגייה* kim'at
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש מ־ע־ט
דרך תצורה כְּ־ + מעט
נטיות
  1. רגע לפני; תיאור מצב הקרוב למאורע כלשהו, אך אינו מגיע אליו.
  2. אך קצת, שישנו רק בכמות מועטה.
    • ”וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה וְלֹא תִתַּךְ חֲמָתִי בִּירוּשָׁלַ‍ִם בְּיַד שִׁישָׁק“ (דברי הימים ב׳ יב, פסוק ז)

גיזרון עריכה

מובאות נוספות עריכה

  1. מקומות רבים במקורות אינם קלים לפירוש במשמעויות אלו. למשל:
    • כִּמְעַט, אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ; וְעַל צָרֵיהֶם, אָשִׁיב יָדִי“ (תהלים פא, פסוק טו). יש המפרשים - אכניע את אויביהם כאילו והיו מעטים. רש"י על הפסוק: "'כמעט אויביהם אכניע' - בשעה מועטת הייתי מכניע אויביהם".
    • ”בִּהְיוֹתְכֶם, מְתֵי מִסְפָּר-- {ס} כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק יט) - אותו ניתן לפרש בהתאם לשתי המשמעויות.
    • ”לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט--כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ“ (ישעיהו א, פסוק ט). רש"י מפרש "'כמעט כסדום היינו' - כולנו כלים". כלומר, כמעט בפירוש (1). לעומתו, רד"ק מפרש "והותיר לנו שריד למען שמו הנקרא עלינו, והשריד הוא מעט... וכ"ף 'כמעט' - 'כ"ף האמתות', שבאה על המילין לאמת הדבר, כמו ”הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם“ (בראשית כה, פסוק לג)...". לפי רד"ק 'כמעט' הוא במשמעות (2) - 'אמנם מעט'.
    בפסוק זה ישנו טעם אתנחתא במילה "כמעט", בהתאם לפירושו של רד"ק ובניגוד לפירושו של רש"י. אבן־עזרא על פסוק זה מעיר: " ו'כמעט' דבק עם 'שריד', בעבור טעם המפסיק, כי עיקר גדול הוא לשמור דרך הטעמים".
  2. במקומות אחדים אפשר כי "כמעט" משמעו "תוך זמן מועט":
    • ”כִּמְעַט יַעֲבֹר עַבְדְּךָ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶת הַמֶּלֶךְ וְלָמָּה יִגְמְלֵנִי הַמֶּלֶךְ הַגְּמוּלָה הַזֹּאת“ (שמואל ב׳ יט, פסוק לז)
    • ”כִּמְעַט, שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי“ (שיר השירים ג, פסוק ד)
  3. צטוטים אחרים:

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • המילה יכולה להתלוות לחלקי דיבר שונים: פעלים, תארים, תארי־פעל, שמות־עצם ("כמעט הגעתי", "כמעט טוב", "כמעט בכוח", "כמעט מלחמה").

ראו גם עריכה