ירכתים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←יַרְכָתַיִם (גם יַרְכָּתַיִם): עריכת משפטים מדגימים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
}}
{{תמונה| Brosen tanker trader.jpg|הירכתיים של אוניית סוחר}}
# {{רובד|לשון המקרא}} {{הקשר|ימאות}} אחורי הספינה, החלק האחורי של סירה או ספינה; חלק ה[[גוף]] סביב [[מזוזת ההגה]], מה[[גוחה]] ומעלה עד [[מעקה|מעקה הסיפון]]. ▼
#:* {{צט|הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים
#:* {{צט|וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר
# {{רובד|מ}} {{בהשאלה|1}} החלק האחורי של דבר-מה.
#:* {{צט/תנ"ך|וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּ'''יַּרְכָתָיִם'''|שמות|כו|כג}}
#:* {{צט/תנ"ך|וּלְ'''יַרְכְּתֵי''' הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים|שמות|כו|כב}}
▲# {{רובד|לשון המקרא}} {{בהשאלה|2}} {{הקשר|ימאות}} אחורי הספינה, החלק האחורי של סירה או ספינה; חלק ה[[גוף]] סביב [[מזוזת ההגה]], מה[[גוחה]] ומעלה עד [[מעקה|מעקה הסיפון]].
#:* {{צט|וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל '''יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה''' וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם.|יונה א ה}}
#:* {{צט|רצו לחתור ביבשה ולא יכלו; מה עשו, נטלו את יונה ועמדו על '''ירכתי הספינה''' ואמרו: אלהי עולם ה', אל תתן עלינו דם נקי, שאין אנו יודעין מה טיבו של האיש הזה.|פרקי דרבי אליעזר פרק י}}
#:* {{עיתונות|ראש האניה נשקע וירד הימה '''וירכתיה''' התרוממו על פני הים, והנוסעים אשר נשארו בחיים רצו הנה והנה לבקש להם מנוס ומפלט [...].|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZT%2F1887%2F05%2F13&id{{=}}Ar00601&sk{{=}}CA47F4F8|חבצלת||13 במאי 1887}}
#:* {{הדגשה|"בנמל תל-אביב קוראים בשם '''ירכתים''' את אחורי הספינה."|([[w:רפאל פטאי|רפאל פטאי]], הספנות העברית, 1938)}}
▲# {{רובד|לשון המקרא}} '''יַרְכְּתֵי־''' (ריבוי נסמך): קָצֵה, סוֹף.
▲#:* {{צט|הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ [...].|ירמיהו לא ז}}
▲#:* {{צט|וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה.|שופטים יט א}}
===גיזרון===
* במדויק, צורת הריבוי הזוגי של יְרֵכָה, שהיא צורת הנקבה של [[ירך|יָרֶךְ]] במובן של צד (כי שני ירכי האדם נמצאים בצדדים).<ref name=":0">HALOT ערך ירכה. The '''H'''ebrew and '''A'''ramaic '''L'''exicon of the '''O'''ld '''T'''estament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel</ref> החלקים ש'בצד' מתארים את השוליים של דבר-מה, משם המובן 1 'קצה־, החלק המרוחק שבשולי דבר-מה'. החלק המרוחק נחשב החלק האחורי, משם בהשאלה המובן 2.
* צורת הרבים של [[יַרְכָה]] (למשל: שמות כו כג), מן [[ירך|יֶרֶךְ]]. עפ"י החלטת האקדמיה ללשון העברית - גם יַרְכָּתַיִם (דגש בכ"ף).{{הערת שוליים|האקדמיה ללשון העברית , [http://hebrew-academy.org.il/meeting/%D7%A8%D7%99%D7%92/ ישיבה ריג], 5 בינואר 1994.}}▼
* בגזירה לאחור נקבעה בעברית חדשה צורת היחיד [[יַרְכָה|יַרְכָּה]] (הכתיב [[יַרְכָה]] גם מקובל), במובן 2 'החלק האחורי'.
▲*
* ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
| |||