מזחילה
מַזְחִילָה עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מזחילה |
| הגייה* | mazkhila |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ז־ח־ל |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ מַזְחִילוֹת; מַזְחִילַת־, מַזְחִילוֹת־ |
- לשון חז"ל תעלת ניקוז אופקית בשולי גג, להולכת מי הגשמים אל המרזב וממנו אל הקרקע.
- "מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות, כדי שלא תקפוץ הנמיה, ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמות, כדי שיהא זוקף את הסולם." (משנה בבא בתרא ב ה)
- "על פי מפרט מכון התקנים 442 השיפוע המינימלי למזחילות בבית קרקע הנו 1.5 אחוזים." (אתר איטומֶן)
- עברית חדשה תעלת ניקוז נמוכה בשולי כביש, להולכת מי גשמים.
- עברית חדשה (ימאות) בספינות עץ: טור לוחות אורכי בצדי הסיפון צמוד לדופן, המונע ממים השוטפים את הסיפון לחלחל אל קצות קורות הסיפון שמתחת ולגרום לרקבונן. בספינות פלדה: תעלה בצדי הסיפון לאורך הדופן, המוליכה את המים הנאספים עליו אל פתחי ניקוז הקרויים אביקים.
גיזרון עריכה
- מן ז-ח-ל, הִזְחִיל - הזרים, הזיל, ניקז נוזלים.
- ועד הלשון העברית, מונחי בנאות (תרפ"ח), 1928; מילון למונחי ארכאולוגיה (תש"ב), 1942; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הביוב וההתקנה התברואית (תשכ"ה), 1965; מילון למונחי הנדסת דרכים (תש"ן), 1990.
צירופים עריכה
פרשנים מפרשים עריכה
- ר' עובדיה מברטנורא על משנה בבא בתרא ב: מזחילה – הוא צנור גדול המונח על אורך הכותל ומימי הגג זבים לתוכו.
- תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא ב ה: המזחילה. פי' הר"ב הוא צנור גדול וכו' ומימי הגג זבים לתוכו. ונזחלים ממנו על הארץ ועל שם זה נקרא מזחילה.
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: Gutter |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מַזחילות |