מובן מאליו

מוּבָן מֵאֵלָיו

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מובן מאליו
הגייה^*	muvan me'elav
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־י־ן
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיו ר׳ מוּבָנִים מֵאֵלֵיהֶם נ"ר מוּבָנוֹת מֵאֵלֵיהֶם

שאינו נדרש להסבר, הוכחה או ראיה; ועל־כן ידוע לכל.
- ”מובן מאליו, כי אחרי הצעד הראשון הזה, היינו עושים את השני; היינו פונים אל החנוּך.“ (קונפרנציה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- מובן מאליו שכאשר קר בחוץ, יש ללבוש בגדים חמים.