התואר מהדרין בלשון חז"ל מהפועל הידר. תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
”מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בש"א: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובה"א: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך“ (בבלי, מסכת שבת – דף כא, עמוד ב).
בגלל ההקשר הנפוץ, מקובל לשייך לשורש ה.ד.ר בעברית (לשון הקודש) הָדָּרהדור מצוה. במקור "המהדרין אחר המצוות" (המחזרים אחר המצוות) השורש ארמית כמו הדרן ומהדורה.
